שקיפות עורפית

הבדיקה מבוצעת בשבועות 11-13 .
מטרת בדיקת השקיפות העורפית לזהות ולמדוד את קפל העור הצווארי של העובר. הבדיקה מבוצעת כך שהעובר שוכב על גבו במנח של פרופיל . זיהוי עצם האף בעובר מקטינה את הסיכון לתסמונת דאון ולכן מצוינת בבדיקה.

שקיפות עורפית מעובה מופיעה במצבים של הפרעות כרומוזומליות כתסמונת דאון, הפרעות מבניות כמומי לב, זיהומים ותסמונות. על פי הנתונים המחושבים בבדיקה ניתן להעריך את הצורך בדיקור מי שפיר.

הבדיקה מכילה 3 פרמטרים: גיל האישה, גודל העובר (הנמדד במרחק בין הראש לעכוז) ועובי השקיפות העורפית במילימטרים. התוצאה המתקבלת בסוף הבדיקה מאפשרת להעריך את הסיכון לתסמונת דאון.

כיום ידוע, כי כ - 70% מהעוברים עם הפרעה כרומזומלית של תסמונת דאון יזוהו עם קפל צווארי עבה. כלומר, אצל 30% מהמקרים הבדיקה תהא תקינה. האפשרות לשלב את בדיקת הדם ( סקר ביוכימי של הטרימסטר הראשון) סמוך לבדיקת השקיפות העורפית מעלה את יכולת הזיהוי של תסמונת דאון לכ -92% . דהיינו, בשלב המוקדם של ההיריון יש אפשרות להעריך האם קיים צורך בבירור גנטי לעובר וזאת באמצעות שתי בדיקות משמעותיות אך נטולות סיכון להריון.

תודות להתפתחות המכשור והידע, ניתן לבצע במהלך הבדיקה סריקה בסיסית של איברים חשובים בעובר, כגון: גולגולת, חלוקת אונות המוח, סגירה של דופן הבטן והתפתחות הגפיים. זאת, על אף גודלו הקטן של העובר כ- 6 ס"מ.